7 ימי הבריאה - 7 גופי הקונדליני

ספר החיים והמוות - פרק 5: חלק ב'

הספר בראשית מספר על 7 ימי בריאת היקום. המוסדות מלמדים אותנו באופן אקזוטרי על שישה ימי יצירה של גלקסיות, מערכות שמש, פלנטות ומיקרוקוסמוס אנושי ועוד יום אחד של מנוחה - שבת. אמנם ישנם שלבים קונקרטיים של בריאת יקום, אך המשמעות האזוטרית של 7 ימי הבריאה אינה מסתיימת בשלבים של בריאת קוסמוס בלבד, אלה 7 שלבים של אלכימיה פנימית במיקרוקוסמוס שלנו, על מנת לבנות את 7 הגופים הסולאריים של הישות הרב מימדית שלנו. בפרק הקודם אנחנו הזכרנו את 7 שלבי היום הקוסמי. אלה שבע סיבובים, שבע עידנים של התרחשות. חוק ה 7 נקרא Hepraparaparshinok. האחריות שלנו היא על פיתוח ושיפור המיקרוקוסמוס שלנו, עד לפתיחת מימדים נוספים של תפיסה ותודעה. יש לנו 7 גופים שאנחנו צריכים להאיר ובכל גוף יש 7 צ'אקרות שצריך להפעיל. הצ'אקרות הן 7 המקדשים בספר ההתגלות של ג'ון. יום הבריאה הראשון

מתייחס לספירה מלכות. "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום". היום הראשון מתייחס להארת הקונדליני של הגוף הפיסי שלנו. הפסיכולוגיה של הגוף הארצי לא מאורגנת. אנחנו צריכים להמיר את הנפש, הפסיכולוגיה החייתית שלנו, לאנרגיה שמאפשרת גישה לביטוי הנשמה. "וראה כי טוב", משמע אנחנו בהחלט יכולים להשתמש בכלי הפיסי שלנו כעוגן עבור תהליך של התעוררות. הגוף הפיסי הוא אחד מארבעת הרכבים של הנשמה. הדרך להעלות את הקונדליני בצורה מהירה, עוברת באלכימיה מינית לבנה שמקושרת לספירה יסוד. ללא התמרה של אנרגיות מיניות דרך אלכימיה או קרייה - יוגה, הנשמה לא יכולה להתעורר באופן מלא. האנרגיה של הקונדליני היא זו שמפעילה את הצ'אקרות. התודעה שלנו כרגע היא 97% אגו ו 3% מהות נשמה. דרך הפרקטיקות של האלכימיה המינית, הרגשית והמנטלית אנחנו גונבים את אחוזי האור שלנו בחזרה מהגיהנום, על מנת להדליק בעזרתם את 7 הכנסיות. אנחנו משחררים את הדפקטים הפסיכולוגיים מהגוף הפיסי, החיוני, הרגשי והמנטלי, רק דרך מעבר מוצלח של החניכות הגדולות (נדון על החניכות הגדולות בפרק על האסטרל). לאחר מעבר מוצלח של החניכה הראשונה הרוח שלנו חוברת לנשמה האלוהית. המימד השישי חוגג הולדה של מאסטר חדש במלכות. מרגע סיום החניכה הראשונה הגדולה לחניך יש יותר יכולת לעזור לאחרים. המונאד השלים את החניכה הראשונה והעלה את הקונדליני בגוף הפיסי. האינטליגנציה האלוהית נכנסת לכל מה שחי עד לרמות של מיקרוקוסמוס וטריטוקוסמוס. מימדי הקליפות מסיחים אותנו מלהאיר את הספירות בתוכנו דפקטים פסיכולוגיים שואבים אותנו לדרמות אנושיות עד למעמד של היפנוזה מלאה. לכן אנחנו צריכים רצון חזק על מנת לצאת מהחושך. אנחנו חייבים להתמסר למסע הנשמה ולראות איך אנחנו יכולים להשתמש בגוף הפיסי על מנת להשלים את הקארמה ובניית הגופים. התודעה האנושית בגזע החמישי ירדה את כל 9 הדרגות של הגיהנום, לכן אין לנו חיבור למימדים של עץ החיים. לכל יצור יש מונאד - רוח, נשמה אלוהית ונשמה אנושית. המונאד מחובר לאחד מ 7 הקרניים של האינסוף, 7 ארכי מלאכים שמארגנים את המכאניקה של המציאות. כל מלאך אחראי על אפוק של יום קוסמי. סמאל אחראי על האפוק של הגזע החמישי, לכן הוא ירד לכאן במספר אוואטרים על מנת לחנוך את האנושות לקראת המעבר לגזע מספר 6. כל אחד מאיתנו משוייך לאחד מאותם 7 ארכי מלאכי הכריסטוס. אנחנו פיצול של אותו האור לדרגות דחוסות יותר. מדובר באותו האור שמתנגן דרך 7 תווים שונים. הכריסטוס בוחר לרדת רק לגוף שמסוגל להכיל אותו. גוף שעבר 7 חניכות גדולות. הדרך לצאת מהמכאניות של הטבע ולהתחיל לקבל אינפורמציה אובייקטיבית היא אלכימיה. "רוח אלוהים מרחפת על פני המים" - זו פעולת האלכימיה - מטבוליזם של אדים של זרע במעלה מעבר הסושומנה של ציר עמוד השדרה גופנית דרך המים המיניים. אנחנו מחממים את הים בעזרת אש. האדים מייצרים עננים וברקים. כשהקונדליני עולה אנחנו יוצאים מהמכאניות.

יום הבריאה השני

מתייחס לספירה יסוד. היצירה של הגופים הסולאריים מתחילה בעבודה של יסוד. יסוד זה העדן הנמוך. הספירה דעת זה העדן הגבוהה. הנשמה שלנו היא זו שמחברת בין העדן הגבוהה בדעת ועדן הנמוך ביסוד. זו הסיבה שביום השני אנחנו עדים לחלוקה של מים ושמיים. המים הארציים והמים השמימיים. אנחנו מנתקים את התשוקה החייתית מהאלכימיה המינית ומוסיפים מנטרות. ככה אנחנו מתחילים בבניה של האדם האמיתי. הבניה הזאת תסתיים בתום החניכה החמישית הגדולה. דרך פעולת האלכימיה אנחנו מוסיפים פראנה - אנרגיית חיים. גוף החיוני זה הגוף שמקבלת ומעבד את הפראנה. הפראנה זו האנרגיה של האינסוף אור. הפראנה מומרת לאקאש - המים העליונים, או במילים אחרים מולאפראקריטי - חלל ריק. האקאש מומר לאיתר במימד 4. האיתר זה המים של הבריאה. האיתר מייצר טאטוואס - הקוד של ארבעת האלמנטים - אש, מים, אדמה ואוויר. הפלנטה שלנו נמצאת בתוך המים של האיתר. זו הסיבה שהספירה התשיעית יסוד היא כל כך מהותית וקריטית להארת הגופים והתודעה. הכל מתחיל וחוזר לאיתר. ישנם מספר סוגים של איתר. איתר כימי מתקשר לטאטוואס של אלמנטים ולתהליכים של מטאבוליזם בגוף. איתר החיים מקושר להתרבות. איתר רפלקטיבי מקושר למונאד. לומינס איתר מקושר להארה באצילות. הצקארות מפעילות את עצמן דרך טאטוואס במימד 4. כשהטאטוואס פועלים במימד 4 זה מומר להפרשה של הורמונים דרך הבלוטות האנדוקריניות. צ'אקרת הבסיס מקושרת וטאטווה של האדמהצ'אקרות המין מקושרת לטאטווה של המיםצ'אקרות מקלעת השמש מקושרת לטאטווה של האשצ'אקרות הלב מקושרת לטאטווה של האווירצ'אקרת הגרון מקושרת לטאטווה של האקאש - איתרצ'אקרת העין השלישית מקושרת לטאטווה של מנטלצ'אקרת הכתר מקושרת לטאטווה של האור - סמדהיהחניכה הגדולה השניה מפעילה את שני האיתרים הגבוהים של המנטל והאור. האיתר של האור משחרר אותנו מבורות. מעבר מוצלח של החניכה הגדולה השניה מחזיר אותנו לתודעה נקייה כמו של הגזעים הקודמים. זו תודעה של גן עדן במימד 4. אנחנו לא יכולים להיכנס בחזרה הביתה אם אנחנו מלוכלכים. יסוד זה הפורטל שדרכו יצאנו מעדן. יסוד זו הדלת שדרכה אנחנו חוזרים לעדן. דרך אלכימיה מינית, רגשית ומנטלית אנחנו לומדים לעשות טרנספורמציה למזון, אוויר, אנרגיה מינית והקרנות מנטליות. כאן אנחנו מתחילים לערוף את ראשו של יוחנן, הפסיכולוגיה האנושית. אנחנו מתעלים את הקונדליני שלנו דרך מטה אהרון, כלומר דרך עמוד השדרה. אנחנו עושים את העבודה של משה ביסוד. יסוד זה הסלע שעליו אנחנו בונים את הכנסייה, כלומר את כל 7 המקדשים. יוחנן זו העבודה של המוות הפסיכולוגי וחיזוק המילה. ישוע זו ההקרבה ונציגות מוחלטת של הלוגוס. 

יום הבריאה השלישי

מתייחס לספירה הוד - הגוף האסטרלי. אנחנו זוכים לקבלת זיכרון אסטרלי דרך אלכימיה מינית, אלכימיה מנטלית אזוטרית על הדפקטים. הפסיכולוגיים ואלכימיה רגשית. כדי שנוכל להתעורר באסטרל אנחנו חייבים להתעורר כאן במימד הפיסי. כשאנחנו מהופנטים במימד השלישי אנחנו מהופנטים גם באסטרל. כשהתדר הרגשי שלנו נמוך אנחנו מקרינים את עצמנו לתוך המימדים של הקליפות. הגוף הרגשי זה בהחלט משהו שאנחנו צריכים ללמוד ולדעת איך לעבוד איתו. רגש נמוך מוביל לעיוות של תפיסה, דרמה, כעס ואשמה. רגש נמוך משפיע על איכות העבודה המנטלית. המנטל יכול לעורר רגש או להגיב לרגש. כך או כך מצב תודעה לא מודע זה מעגל קסמים לא בריא. אנחנו צריכים להתעלות מעל הטוב והרע. הפסיכולוגיה האנושית אוהבת ומזדהה עם הדרמות של העולם הרגשי. קנאה, פחד, כעס ואשמה הם רפרטואר נורמלי של רגשות בגזע החמישי. אנחנו צריכים להשאיר את הדרמה הארצית מאחור. אנחנו נשאבנו לתוך הדרמה כשאפשרנו לתודעה החייתית שלנו להתקיים. נפש יודעת לקנא, לכעוס ולשמור טינה. החניכה השלישית הגדולה מטהרת את המימד הרגשי בתוכנו. מי שהולך בדרך האלכימיה מחוייב לעבור את הדרמה הקוסמית של ישוע ולהיצלב. הדרמה הקוסמית בונה את עצמה מטאפורית בחיים שלנו ככל שאנחנו מתקדמים בחניכה. הדרמה הקוסמית של ישוע כוללת עזיבה של הסביבה הקרובה, חניכה אינטלקטואלית ואלכימיה מינית, העברה של חומר לתלמידים, בגידה של אותם התלמידים בדרך וצליבה ממושכת ועקבית של האור. זה הגורל של כל באדיסאטווה שמתגלגל לעבוד במישור הארצי. בנוסף אנחנו צריכים לחוות את כל הדרמה הקוסמית גם באסטרל. בסיפור הבריאה, ביום השלישי במים מתקבצים ואדמה יבשה מופיעה. האדמה מתחילה להצמיח דשא ועצים והפירות מתחילים לצאת. זו מטאפורה למימד חדש סולרי שנפתח בתוכנו. דשא זו אישיות קוסמית חדשה, צמחייה ופירות אלה היכולות שלנו, המתנות שאנחנו מתחילים לקבל. המתנה של החניכה השלישית הגדולה היא מציאות אסטרלית. כדי לקבל גישה למציאות אסטרלית אנחנו צריכים לשחרר משקעים רגשיים וטראומות דרך אלכימיה רגשית, שחרור תאווה וחשקים דרך אלכימיה מנטלית וניקוי חשקים מיניים דרך אלכימיה מינית. הגוף האסטרלי מאפשר פתיחה צילינדר חדשים - רגשי רוחני אינטואיטיבי. 12 כוחות הזודיאק מתחילים לפעול בצורה מלאה כשאנחנו מאירים את הגוף האסטרלי שלנו. האיתר הכימי, איתר החיים והמים של יסוד דרך התמרה מינית - מייצרים ביחד גוף אסטרלי מולקולרי. 

יום הבריאה הרביעי

מתייחס לספירה נצח. שריפת האגואים מתבצעת דרך חרב האש של הקונדליני. נצח זו ספירה של המנטל נמוך לונארי, רק עד לרגע שבו אנחנו מאירים את הגוף המנטלי בחניכה הרביעית הגדולה. החניכה הרביעית הגדולה מעניקה לנו צילינדר מנטלי טהור מחשקים ונפש. כשאנחנו מטהרים את הגוף המנטלי אנחנו מתחילים להבין את המילה של הלוגוס. ללא המילה של הלוגוס אנחנו מזוהים עם חומר מנטלי נמוך שפועל בחסות של אגואים. זה בדיוק מגדל בבל. בגלל הזיהום של הצילינדר האינטלקטואלי אנחנו לא מסוגלים לתקשר אחד עם השני. גוף מנטלי שנשלט על ידי מוח אינטלקטואלי זה בדיוק האנטי כריסט. אנחנו צריכים לאמן את עצמנו במדיטציה כדי להגיע למעמד של קבלה אובייקטיבית של אינפורמציה. בסיום החניכה הרביעית הגדולה אנחנו נהיים בודהה מנטלי. בחניכה הרביעית הגדולה אנחנו מסיימים לטהר את 4 גופי החטא. האגואים האחרונים צועקים במעמד הצליבה "אלוהים למה עזבת אותי". השם אליהו מחבר את המושג אל והמנטרה IAO שבה אנחנו משתמשים במהלך עבודה של אלכימיה מינית לבנה. אליהו מסמל את הגוף המנטלי הסולארי. יוחנן הוא גלגול של אליהו. השם של יוחנן כולל את 7 ההברות שירדו ליקום הנוכחי באמצעות הלוגוס. יוחנן זו ההכנה לקראת כריסטיפיקציה. כלומר אזוטרית, בדרך לישוע אנחנו חייבים לעבור אצל יוחנן ממלכות עד תפארת. הסוד לטיהור הגוף המנטלי נמצא בעבודה האזוטרית. אנחנו מאמנים את עצמנו למצבי מדיטציה עבור חקירה פנימית של קארמה ובחינה מחדש של אתיקה ופעולות. אנחנו צריכים לטהר את כל הגופים שלנו מדפקטים פסיכולוגים. במעמד של הגוף המנטלי אנחנו צריכים לערוף (מטאפורית) את ראשו של יוחנן עם חרב האש של הקונדליני. החניכה הרביעית הגדולה מביאה את המכאניות המנטלית לסיום. המנטל לא תופס יותר פיקוד על הנשמה, אלא את מקומו הטבעי. טיהור הגוף המנטלי מביא אותנו לאיזון פנומנלי ושליטה בפסיכולוגיה ובכל 5 הצילינדרים. בעזרת המדיטציה האזוטרית אנחנו לומדים להכיר את כל הדפקטים, ואת כל המוקדים בהיסטוריה הקארמתית שלנו שבהם פתחנו את השער הפנימי שלנו ואיפשרנו לאגו להתבצר במערכת. הקונדליני הרביעי שאנחנו מרימים מאפשר הבנה של כל קוד המציאות ואבולוציה ואדבולוציה, העונות והאירועים הקוסמיים. זו הסיבה שביום הבריאה הרביעי מוסיפים ימים, חודשים ועונות. במעמד הזה אנחנו מבינים את כל הדרמה הקוסמית. זה המעמד שבו אנחנו מחלקים את היום והלילה, החושך מהאור. 

יום הבריאה החמישי

מתייחס לספירה תפארת - הנשמה האנושית. זה הגוף הקוזלי, הרצון של הרוח. ביום החמישי הבריאה מייצרת את חיות המים והאוויר. אנחנו מאירים את הנשמה שלנו. המצווה פרו ורבו מתייחסת רק לתפארת ומעלה. אנחנו חייבים לעבור את החניכה החמישית הגדולה על מנת לקבל מעמד של בן אדם. עד החניכה החמישית הגדולה אנחנו עדיין בהמה עם אינטלקט. הנשמה האנושית מחברת אותנו למימד 6, המימד הקוזאלי של העקרונות האוניברסליים. אלוהה ודעת מתייחסת לספירה תפארת. כשאנחנו מאירים את הספירה של תפארת המונאד מתנתק מהנפש החייתית. לאחר החניכה החמישית הגדולה הנשמה משתחררת מכל הדפקטים הפסיכולוגיים ואנחנו פועלים לפי רצון הרוח והאב בלבד. בסיום החניכה החמישית הגדולה אנחנו מקבלים בחירה חד פעמית שעליה לא נוכל להתחרט במועד מאוחר יותר. האם להמשיך להתגלגל בתור נירווני או בתור באדיסאטווה. נירווני יכול להתגלגל כיוגי במשך עידנים. הנירווני סיים את ההזדהות שלו עם הדרמה האנושית. באדיסאטווה מוותר על השכינה של הנירוונה ולוקח על עצמו את הקארמה האנושית, על מנת שיוכל להבין ולהזדהות עם הסבל, ולאחר מכן לעזור לאנושות דרך האלכימיה, היצירתיות והדהרמה שלו. אחרי החניכה החמישית, הרוח והנשמה האלוהית שולחות את הנשמה האנושית להתגלגל בגוף אנושי - מאסטר של העולם הפיסי. כהנשמה לומדת איך להביע את רצון אלוהים בגוף הפיסי - היא נקרית בודיצ'יטה.

יום הבריאה השישימתייחס לספירה גבורה - הנשמה האלוהית. ביום הששי אלוהים מייצר את יצורי האדמה והאדם בצלמו. הנשמה האלוהית היא בצלם הקוד של השילוש הקדוש ולעולם לא נופלת. הבודיסאטווה האנושי יורד לבטא את רצון האב, דרך גשר של לוחמה רוחנית ודין פנימי. הנשמה האלוהית עוזרת לבאדיסאטווה לעבור את החניכות הגדולות. בחניכה השישית הגדולה אנחנו מגיעים לכפרה סופית של כל האגואים. כאן אנחנו מגיעים לעומקה של הפסיכולוגיה הפנימית שלנו ומשחררים את הדפקטים הנסתרים ביותר שהתחבאו בצילינדרים שלנו. אנחנו בוראים את הגוף השישי כשיש בנו את החכמה והבינה להבין את הצדק והקארמה הקוסמית. זו הספירה של אנוביס המאסטר של עולם הקארמה. זה המימד שמאפשר לנו לבצע דין פנימי על כל פעולה או מחשבה שאנחנו מוציאים לפועל. הרוח והנשמה האלוהית דואגות לעבור את החניכה השישית הגדולה, זו כבר לא עבודה מתוך העוגן הפיסי. הכריסטוס יורד לתוך הנשמה האנושית בעזרתה של הנשמה האלוהית, הודות לפעולות של קארמה ודהרמה. 

יום הבריאה השביעי

מתייחס לספירה חסד - הרוח, האטמאן, הבן של אלוהים, המהות האמיתית שלנו, הורוס, הבודהה הפנימי. הגוף שמסמל את האלפא והאומגה - ההתחלה והסוף. זה המעמד שבו ישוע סיים את 7 החניכות הגדולות. ביום השביעי העבודה של בניית הגופים שלנו מסתיימת. זה האדם האמיתי. זו הזהות האמיתית שלנו שמקושרת לאחד משבעה הארכי מלאכים שמארגנים את הקוסמוס שלנו. כאן אנחנו מסיימים לבנות את 7 הגופים. אנחנו מגיעים למצב של הארה מלאה וזיכרון מלא. אנחנו מקבלים את התואר זכר-יה. לזכור את יה, משמע לזכור את אלוהים בכל רגע נתון, בצורה מתמשכת וללא שום שבירה. זה המעמד שבו אנחנו יכולים להוריד לעצמנו את הכריסטוס באופן מוחלט. לאחר 7 חניכות גדולות אנחנו עוברים לדרגה של מלאכים. זה סוף הסמסרה הארצית - אנחנו מקבלים את האפשרות לחזור בחזרה לעדן בגוף משודרג. הגוף של הקליפות נשאר ברובד הקליפות ואנחנו מתעוררים בגוף האמיתי במלכות לאחר שנאספו האטומים החיוביים ביותר של המהות. מי שעובר את החניכה הארצית מפסיק להתגלגל ועובר בחזרה ליקום האיתרי, שם הוא ימתין לשאר הנשמות שיסיימו את הגזע השישי והשביעי. ישנן 2 חניכות נוספות של מאסטריות שעליהן נדבר בהמשך הספר. החניך עובר למלכות עם בת הזוג, הנשמה התאומה. לפני העזיבה אנחנו מחוייבים לשלם על הקארמות של הטנטרה השחורה דרך מחלות - אלה 8 השנים המטאפוריות של איוב. יש נשמות שבוחרות עדיין לרדת לעולם הפיסי מבחירה. כשבאדיסאטווה נופל זה בגלל אהבה לנשמות קרובות או אהבה זוגית. לאחר החניכה השביעית הגדולה אין יותר עבודה של אלכימיה מינית. 

ללימודי קבלה ואלכימיה ללא עלות - כנסו לקבוצת הוואטספ

לימודי קבלה ואלכימיה ללא עלות

מפגשים פרונטליים

מפגשים פרונטליים

ללימודים של שאילן - תהליכי עומק לריפוי, התפתחות רוחנית, יצירה של סמכות פנימית ועצמאות לימודי אלכימיה - קבלה אזוטרית - פיתוח יכולות, גישה לאסטרל, הכשרות מטפלים, שיעורים עסקיים ועוד

האוניברסיטה של שאילן